#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשכיר כלים לגוי לשבת 1) שלא בהבלעה 2) בהבלעה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5a48fadff67adfffaa4637bb30eb6c2eb1ce38bf.jpg"">"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל כלים שעושין בהם מלאכה דלפי רבינו יונה אסור להשכיר מערב שבת?	"1) דוקא כלים שעושין בהם מלאכה דאורייתא ולא דרבנן [דרק מיחזי כעובר על שבות דשבות] (רע""א, ביה""ל ד""ה כגון)<br>2) אפי' כלים שאין עושין בהם עצמם מלאכה ג""כ אסורים כגון גיגית שהשכר נעשה בה או קדירה שמבשלין בה (פמ""ג מש""ז ס""ק א')"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי רבינו יונה, למה מותר ליתן עורות לגוי בערב שבת כשקצץ לו דמים?	"התם הישראל אינו מרויח כשהוא עובד בשבת משא""כ כשמשכיר לו כלים פשוט דלא היה שוכר אותם אם אינו יכול להשתמש בהם בשבת ונמצאת שהישראל משתכר במה שהגוי משתמש בהם בשבת (ב""י, מ""ב ס""ק א)"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשאיל כלי לגוי 1) בערב שבת 2) בשבת?	"1) מותר אפי' לשבת לחוד ואפי' בכלי שעושין בו מלאכה כיון שאינו נוטל ממנו שכר לא יאמרו ששלוחו הוא (ב""י, מג""א ס""ק ד', ט""ז ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד') 2) כתב רע""א דמותר להשאיל אפי' בשבת בכלי שאין עושין בה מלאכה, והוסיף הביה""ל (ד""ה ומותר) דדוקא בעיר המוקפת חומה"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם משאילו ע""מ 1) שהגוי ישאילו לו כלי אחר 2) ישאיל לו יום אחד יותר?"	"1) כתב הב""י בשם ההגהות אשר""י דמותר כיון דאינו ממש דרך שכירות (וכ""כ הרמ""א) [אבל הגר""א (ס""ק ד') כתב טעם אחר מפני שהישראל אינו מרויח] 2) הפמ""ג (א""א ס""ק ד') הביא הא""ר דמקיל אפי' בציור זה דאינו דרך שכירות, אבל כתב הביה""ל (ד""ה ולא) דלפי טעמא של הגר""א יהא אסור דכאן יש הרווחה לישראל, ומסיים וצ""ע"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו חברה שמשכרת מכוניות?	"אם גוי רוצה לשכור מכונית בערב שבת לכאורה לפי הרמ""א יש איסור, אולם מצדד הפסק""ת (הע' 7) לומר דאם כתוב על המכונית שהוא מחברה שמשכיר מכונית אינו נראה כאילו עושה שליחותו, אבל מסיים וצ""ע אי אמרינן לא פלוג בדבר זה, ויש עוד טעם להתיר אפי' אם אינו ניכר על המכונית דמ""מ ניכר הוא כשהוא יוצא ממשרד של החברה שאינו שלוחו אלא הוא שוכר את המכונית וראינו בכל איסורים אלו [שימוש בגוים בשבת] דליכא איסור אם הוא מפורסם דאינו עושה איסור ע""י הגוי {אמנם, שמעתי מר""י צוקער שליט""א דאין זה טעם כלל להקל דהפשט בהשליחות אינו שהוא עושה עבודה בעבור הישראל אלא ביאר הב""י (ומובא במ""ב ס""ק א') דכיון שהישראל נהנה מהגוי מחמת השכירות נראה כשלוחו, דהוי כאילו הישראל מצוה להגוי לילך כדי שיכול להשתכר ע""י השכירות, ומש""ה ליכא איסור בשאילה, וא""כ פשוט דלא מהני כלל מה שהוא ידוע לכל שהוא שכירות הרי עדיין מיחזי כשלוחו במה שהישראל ניחא ליה במה שהגוי עושה מלאכה, ושוב מצאתי שקלא וטריא זו בקונטרס דור מלקטים}, ויש עוד סברא להקל ע""פ החידוש מר' משה זצ""ל (דברות משה שבת סי' כ' הע' קל""א) דיסוד האיסור דערב שבת הוא שמסתמא יתחיל המלאכה בשבת אבל אם יודע שיתחיל מערב שבת ליכא איסור, ומצד שני אפי' ביום חמישי אסור אם יודע שלא יתחיל עד שבת, וממילא בשכירות מכונית ידוע שיתחיל המלאכה בחול ומותר. {אמנם, נראה דאינו משמע כן ממ""ב (סס""ק א') דכתב דיום ה' מותר מפני שלא מיחזי כולי האי כשלוחו, ומשמע דבעצם ראוי לאסור אפי' מיום ה' דהתם נמי נהנה במה שהגוי עושה מלאכה ואפ""ה הוא מותר מפני שהוא רחוק קצת מיום השבת ולא מיחזי כולי האי כשלוחו, ומשמע דליכא נפק""מ מתי הגוי יתחיל המלאכה, אבל יכול לדחות דזהו נמי כוונת המ""ב, ודוחק, ועי' בספר מסחר בשבת (עמ' 242) דרצה להביא ראיה מרמב""ן במלחמת ה' בשבת כר' משה דהדרך היתה להתחיל השכירות בבקר, ויש לדחות דנהי דזהו הדרך ומש""ה אסור שכירות מערב שבת ולא מיום ה', מ""מ לאחר שאסרו בערב שבת עשו לא פלוג ואפי' אם התחיל מיד, וצ""ע} "	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא משכיר טלפון ניידים?	"אם יש חיוב תשלום על כל שיחה ושיחה יש איסור שכר שבת לקבל תשלום על השיחות בשבת, ואין להתיר אלא במקום הפסד מרובה וכמ""ש בס""ס רמ""ד (פסק""ת הע' 8)"	סימן רמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביום השבת?	"אסור אפי' שאלה אפי' כלים שאין עושין בהם מלאכה דנראה כאילו צוה להגוי להוציאו [ואפי' בזה""ז דאין לנו רה""ר דאורייתא דאין לנו ששים רבוא (מג""א ס""ק ד', מחה""ש), דאמירה לנכרי אסור אפי' במילי דרבנן (נתיב חיים, מ""ב ס""ק ט')], אולם במקום שהעיר מוקף חומה והגוי ג""כ דר באותה עיר מותר (מג""א ס""ק ו', ט""ז ס""ק ג'), אכן, הרמב""ם ס""ל דטעם האיסור הוא מפני שנראה כאילו משכנו או מכר לו בשבת, ולפי""ז יהא אסור אפי' במקום שמוקפת חומה, והמג""א (ס""ק ו') חשש להרמב""ם לכתחילה דכתב דיש להקל רק במקום צורך, והשעה""צ (ס""ק ז') הביא המג""א, אבל אח""כ כתב דמסימת הט""ז וא""ר משמע דאין חוששין לטעם הרמב""ם, והערוה""ש (סעי' ו') משמע דחושש להרמב""ם לכתחילה וכמ""ש המג""א, אבל מסיים דאם הדבר ניכר שהוא שאילה מותר אפי' להרמב""ם."	סימן רמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שבת?	"אפי' בערב שבת אינו מותר להשאילו אלא אם יש פנאי להוציאו מפתח ביתו של ישראל קודם שקיעה (שו""ע, מ""ב ס""ק ח')"	סימן רמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין להשאילו כלים שעושין בהם מלאכה?	"אסור בשבת אפי' במקום שמוקפת חומה אלא אם הוציאו קודם שבת שלא יאמרו שצוה לו לעשות מלאכה בשבת (מ""ב ס""ק למכתב חידוש טפי דאפי' שריית דיו וכדומה דאסור לכו""ע בחוה""מ כשאינו לצורך המועד אפ""ה מותר בערב שבת מפני שהוא מלאכת עראי {ולולי דמסתפינא אמינא דיש כאן ט""ס בהרמ""א וצ""ל ""וכן"" במקום ""ולכן"" ואינו המשך מטעם האו""ז אלא טעם ההיתר הוא כמ""ש בדרכ""מ דלא עדיף מחוה""מ והוי מעשה הדיוט לצורך שבת קצת, ולפי""ז סרה תמיהת הביה""ל [וכעין זה מצאתי בביה""ל לקמן (סי' תמ""ז סעי' א' ד""ה וכן) דרצה להגיע ""ולכן"" במקום ""וכן""]}"	סימן רמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפצים של הגוי המופקדים ביד ישראל?	"מותר לו ליטלו חפציו בשבת אפי' כשאינו מוקף חומה וכמ""ש לקמן בסי' שכ""ה (גר""ז סעי' ו', ערוה""ש סעי' ז') [אבל אם שילם על החפצים בימות החול אבל עדיין לא הוציאם מרשותו של ישראל, אין לתת לו רשות להוציאו בשבת (לקמן סי' רנ""ב סעי' א', פסק""ת הע' 24)]"	סימן רמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשכיר או להשאיל בהמתו לגוי לשבת?	"אסור משום שביתת בהמתו, אפי' מתחילת השבוע ואפי' בהבלעה (מ""ב ס""ק י')"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבהמה דקה 2) בסוס 3) חיות ועופות?	"1) אינו שכיח לעשות בו מלאכה ומותר (רמב""ם, ביה""ל ד""ה בהמתו) 2) לגבי מכירה שהוא גזירה אטו שכירות ושאילה ונסיוני מקילין בסוס דהוא רק מדרבנן דחי נושא את עצמו אבל לגבי שכירות ממש בודאי חיישינן שמא יטעינו באיזה משא ויעבור על איסור דאורייתא (ביה""ל שם) [ואם הוא רק רוכב עליו א""צ למונעו וכמ""ש לקמן סי' ש""ה סעי' כ""ב (באה""ט ס""ק ג'), והאוכף בטל להרוכב (מ""ב שם), והערוה""ש (סעי' י""ח) ס""ל דצריך למונעו] 3) גם מצווה על שביתתם (רע""א, ביה""ל ד""ה שביתת) {ופשוט דלא גזרינן אלא אם שכיח לעשות בהם מלאכה כמ""ש בבהמה דקה}"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דשכירות קניא?	"הגמ' בע""ז (ט""ו ע""א) מסיק דאין שכירות קניא וכמ""ש שבהמתו של כהן מותר להאכילו כרשינין של תרומה, ודוקא לגבי אונאה אמרינן דיש אונאה על שכירות (ב""מ נ""ו ע""ב) דכתיב תמכרו ממכר דתיבת ממכר מיותר לרבות אונאה אפי' על שכירות דמיקרי ממכר לענין אונאה (תוס' שם, מחה""ש), והא דאמרינן דחצירו של שוכר קונה לו (חו""מ סי' ר""ס סעי' ד') י""ל ע""פ הריב""ש דהיינו לענין הנאה של השכירות דמקרי חצירו אבל גוף החצר הוא של המשכיר (מג""א ס""ק ח') "	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל שכר בהמה מגוי?	"מדינא קיי""ל שכירות לא קניא ואינו מצוה על שביתת הבהמה, אבל המג""א (ס""ק ח') הביא מהגהות אשר""י דשכירות קניא לחומרא והשיג עליו המג""א דראינו מכרשיני תרומה דאין שכירות קניא כלל, ותי' המחה""ש דכוונת ההגהות אשר""י אינו ממש דשכירות קניא לחומרא אלא ר""ל דיש מקום להחמיר סתם אבל מודה דאינו מדינא [אלא דהקשה על רבינו אפרים דס""ל דשכירות קניא במקצת דחייב חטאת על מחמר, וס""ל דצריך להיות בהמתו שלו כדי לחייב עליו מחמר], וכן פסק המ""ב (ס""ק י""ב) דנכון להחמיר, אבל אינו מחמת ספק גמור אלא כחומרא בעלמא (שעה""צ ס""ק י""ג), וכיון שהוא חומרא בעלמא הקיל רשז""א (שש""כ פכ""ז הע' מ""ח) באיסורי דרבנן כגון הוצאה בכרמלית (מ""ב דרשו) [וכן לקמן (מ""ב סי' רס""ו ס""ק א') מחמירין לכתחילה בשכירות מגוי]"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שוכר מגוי וחוזר ומשכירו לגוי אחר?	"פשוט דמותר ממ""נ (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קונה מגוי או מוכר לגוי, איזה קנינים צריך לעשות?	"לתוס' צריך משיכה, לרש""י צריך כסף, ולענין שביתת בהמה אזלינן לחומרא דצריך לעשות שניהם (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להתנות עם הגוי 1) להחזירה לו בשבת 2) שתנוח בשבת?	"1) כן 2) הכל בו מקיל אם משכיר לו ג' ימים לפני שבת, אבל הסמ""ג וספר התרומות והמרדכי ס""ל דאין לו נאמנות כלל, וכן פסק הרמ""א להחמיר [וביאר המ""ב (ס""ק י""ג) כשמתנה עמו לנוח אינו נתפס עליו כגנב כשאינו שומע לו משא""כ כשמתנה עמו להחזירה ואינו מחזירה נתפס עליו כגנב {דמבואר ביו""ד (סי' קכ""ח סעי' ה') דתלוי אם המושל ידונו כגנב}], אמנם כתב הערוה""ש (סעי' ח') דאם הישראל נוטל משכון ואומר שאם יוודע לו שעשה בו מלאכה בשבת יקח המשכון לחלוטין מותר שהרי הגוי מתיירא לעשות בה מלאכה ויאבד משכונו."	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם התנה עם הגוי להחזירה לשבת, ולא החזירה?	צריך להפקירה או להקנותה לו	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מפקירה?	"לכתחילה יפקירנה בפני שלשה [דזה מהני לכו""ע], ואם לא אפשר יפקירנה בפני אחד, ואפי' בפני אנשי ביתו [דהרמב""ם ס""ל דצריך להפקיר בפני אחד מדאורייתא], ואם גם זה לא אפשר, יפקירנה בינו לבין עצמו [דלפי הרא""ש זה מהני מדאורייתא] (מ""ב ס""ק ט""ו), [ואע""פ שהמחבר (חו""מ סי' רע""ג) ס""ל דצריך בפני אחד, מודה דאם זה לא אפשר טוב להפקיר בינו לבין עצמו לצאת עכ""פ דעת הרא""ש (שעה""צ ס""ק י""ח)]"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפקר מהני לכתחילה גם כן?	"הב""י מסתפק אם מהני לכתחילה כשמפקיר בפני שלשה, והדרכ""מ (ס""ק ג') כתב דאינו לכתחילה, והב""ח ס""ל דמהני לכתחילה [ונחלקו אם יש חשד שמא יאמרו שבהמתו של ישראל עושה מלאכה או דלמא נתפרסם לרבים שהפקירה], ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק י""ד) שבשעת הדחק אפשר לסמוך על הב""ח"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איש אחר יכול לזכות בו 1) אחר שבת 2) בשבת, כשהוא מפקירה?	"1) לא, דהרי לא הפקירה אלא לשבת [והפקר ליום אחד הוי הפקר] (מ""ב ס""ק י""ח) 2) המג""א (ס""ק י""א) ס""ל דאפי' בשבת אין אחר יכול לזכות בו דאינו הפקר אלא לצאת מאיסור שביתת בהמתו, אבל הט""ז (ס""ק ה') דייק מפשטות הב""י דמשמע דביום השבת הוי הפקר גמור אלא שאין לחוש שאחר יזכה בה שהרי היא ברשות הגוי, וכן נקטו רוב האחרונים (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק כ')"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להלוות ברבית ע""י מכירת משכון אם הוא מחויב להחזיר המשכון?"	"הצמח צדק רצה להתיר הלואה ברבית ע""י מכירה כזו, אבל הט""ז (ס""ק ה') השיג עליו בתקיפות שחלילה לעשות כן בישראל דאין זה מכירה אלא הלואה, ודוקא כאן הוי הפקר גמור לשבת"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקנה הבהמה להגוי?	"כתב המג""א (ס""ק י') דצריך לומר להגוי בפניו שהוא מקנה לו הבהמה וקנה לו חצירו, והוסיף המ""ב (ס""ק ט""ז) דגם צריך פסיקת דמים [וגם צריך הסכמת הגוי לקנותה], ולא מהני לזכות בו ע""י אחר (מ""ב שם), ועי' ביד אפרים דלא מהני דעת אחרת מקנה אפי' כשהוא בחצירו של גוי [ורע""א ס""ל דחצירו קונה לו אפי' שלא מדעתו, והקשה א""כ יהא אסור לקבל הבהמה ממנו אחר שבת משום גזל עכו""ם {ונראה דמותר מפני טעות עכו""ם ואין כאן מקום לקידוש ה' דאפי' בדעת הגוי אינו שלו}], אכן הערוה""ש (סעי' י""ד) כתב דקני ליה חצירו אפי' שלא מדעתו כיון שהתנה להחזירה בשבת ולא החזירה הרי הוא גזלן וכשדעתו להקנותה לו לא גרע מיאוש וממילא הגוי קונה ביאוש ושינוי רשות [וצ""ע דשינוי רשות אינו יכול להיות ברשות הגזלן, וגם צריך להיות אחר היאוש (ר""י באק)]"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לכתחילה להשכירה על דעת להקנותה לו אח""כ?"	"כתב המ""ב (ס""ק י""ז) דאין זה עצה לכתחילה להקנותה בשבת שהרי אינו מפורסם שהוא של גוי {ומשמע דמצד האיסור מקח וממכר בשבת לא חיישינן, ועי' מש""כ לקמן סי' רנ""ב}, וממג""א (ס""ק ט') משמע דרק אינו לכתחילה להקנותה לו לשבת לחוד אבל אם מקנה אותה לכל השבוע מותר לכתחילה (עי' מ""ב ס""ק י""ד, ערוה""ש סעי' י""ג)"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מכר בהמה לגוי מערב שבת ופסק לו דמים והגוי רוצה לנסותו אם ימצא בה מום?	"רע""א הביא מר""ן בע""ז דהוי בחזקת לוקח וליכא איסור שביתת בהמתו, אבל הקשה עליו התוספת ירושלים מירושלמי בפסחים דאיתא בהדיא דאם חזר בו נמצא שעבר על שביתת בהמתו (ביה""ל ד""ה אסור)"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל וגוי שותפים בפרה שצריכה חליבה בשבת?	"הרמ""ע מפאנו (סי' קי""ב) ס""ל דיש כאן איסור מלאכה בשבת וצריך להפקירה או להקנותה להגוי, והקשה עליו המג""א (ס""ק ז') מסוף סי' ש""ה דמבואר דמותר לומר לגוי לחלוב פרתה בשבת משום צער בעלי חיים, ותי' הא""ר דהרמ""ע מיירי באופן דליכא צער בעלי חיים (מחה""ש), אכן הקשה רע""א על הרמ""ע דמה שייך זה לשביתת בהמתו הרי האדם עושה מלאכת מפרק להבהמה אבל הבהמה אינו עושה כלום, והוי כמו עיבוד עורות לב""ש דס""ל דיש שביתת כלים ואפ""ה מותר דהעור אינו עושה שום מלאכה רק המעבד וכמ""ש תוס' (שבת י""ח ע""ב). "	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש שביתת בהמתו ביו""ט?"	"הרמ""א כתב דליכא איסור שביתת בהמתו ביו""ט, אבל המהרש""ל (יש""ש ביצה פ""ה סי' ו') הביא ראיה מירושלמי בביצה דאפי' ביו""ט יש איסור לרכוב על הבהמה [והבבלי נקט הטעם שמא יחתוך בזמורה היינו אפי' במקום דלא שייך שביתת בהמתו (נתיב חיים)], והא דכתב השבלי הלקט דא""צ למחות ביד הגוים הרוכבים על הבהמות ומביאין משאות, דחה המג""א (ס""ק י""ב) דביו""ט אפי' אדם מותר להביא משואות וא""כ הבהמה אינו עושה שום מלאכה, אבל השיג עליו רע""א דהרי קיי""ל אם ליכא צורך קצת אסור מדאורייתא, ואפי' לרש""י דס""ל דאפי' שלא לצורך כלל אינו אסור מדאורייתא מ""מ כשהוא לצורך גוי מודה דהוא איסור דאורייתא והכא הבהמות מביאין בשביל הגוים, והגר""א (לקמן סי' תצ""ה) דחה דלא אמרינן מתוך לבהמה (מ""ב ס""ק י""ט), [ואפי' בדליכא איסור שביתת בהמה הרשב""א ס""ל דשייך איסור מחמר אפי' כשנושא משא בחצר, אבל הר""ן ס""ל דאיסור מחמר תלוי באיסור מלאכה וזהו דוקא ברה""ר ולא בחצר (מג""א שם), ועוד כתב הר""ן דעובר על מחמר בין על בהמה שלו בין על בהמה של חבירו (ערוה""ש סעי' י""ח)], ועוד כתב המג""א דהא דאמרינן בירושלמי דיש איסור שביתת בהמה ביו""ט כשאדם רוכב עליה היינו משום חשש שיצא חוץ לתחום שהירושלמי לשיטתו ס""ל דתחומין דאורייתא, ויש עוד טעמים לאסור משום עובדין דחול או משום שימוש בבעלי חיים (מ""ב לקמן סי' תצ""ה ס""ק י""ד, ושעה""צ שם). ורע""א רצה להביא ראיה מהרמב""ם דיש איסור שביתת בהמה ביו""ט דיוה""כ שוה ליו""ט בזה [דכתיב למען ינוח דוקא בשבת] וכתב הרמב""ם דיוה""כ שחל סמוך לשבת יש לה קדושה אחת וביאר המגיד משנה דכל מה שאסור בשבת אסור ביוה""כ, ש""מ דיש איסור שביתת בהמה ביוה""כ, וה""ה ביו""ט {ויש לחלק דכתיב ביוה""כ שבת שבתון}, והשעה""צ (ס""ק כ""ב) הביא עוד ראיה מתוספת שבת דאי אמרת דליכא שביתת בהמה ביו""ט ה""ה דליכא שביתת עבדו ביו""ט דלא איתקיש יו""ט לשבת אלא לגבי הל""ט מלאכות ולא לגבי שאר לאוין, וא""כ המחבר ס""ל דאין להשתמש בעבד במת ביו""ט ראשון על כרחך ס""ל דיש איסור שביתת בהמתו ביו""ט, ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק י""ט) דיש להחמיר, והוסיף השע""ת (ס""ק ח') דאפי' ביו""ט שני יש להחמיר."	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח בהמתו לתלוש עשבים בשבת?	"תוס' בשבת (קכ""ב ע""א) הביאו ממכילתא למען ינוח ואין זה נוח אלא צער, והערוה""ש (סעי' י""ז) מצדד דזה אסמכתא בעלמא דאל""כ לימא הכי נמי לגבי עבדים אלא העיקר טעם הוא דמן הסברא אין איסור על בהמות שאין להם דעת אלא האיסור הוא על הבעלים ודוקא לגבי מלאכה שנוגעת להבעלים משא""כ בעבדים שיש להם דעת האיסור חל עליהם והבעלים מצווים להשגיח עליהם שלא יעשו שום מלאכה, ועוד כתב הערוה""ש דלעולם הוא דרשה גמורה ויש דרשה בדברות אחרונות לרבות עבד ושפחה"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מלמד בהמתו לעשות לו מלאכה בשבת?	"ההר צבי (או""ח ח""א סי' קע""ד) ס""ל דזהו בכלל איסור שביתת בהמתו, וע""ע במ""ב דרשו דהביא מקילין בזה. ואם הוא בהמה של הפקר עדיין יש איסור של ודברו דבר אבל לא שייך שליחות על הבהמה וא""כ מותר לומר לו מערב שבת לעשות לו מלאכה בשבת (אור לציון ח""א סי' כ""ג)"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא במקום אחד בעולם ובהמתו במקום אחר?	"פשוט דלגבי כלים אינם נגררים אחר הבעלים דהרי לית לן שביתת כלים, אבל לגבי בהמה אע""פ שנוהגין להקל שלא לגרור הבהמה אחרי הבעלים מ""מ יש מקום להחמיר לחוש למקום הבעלים וכדאי לעשות עצה כגון ע""י שטר מכירה (עי' פסק""ת אות ז')"	סימן רמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל הגוי אחריות מאונסים וגם יוקרא וזולא אבל אינו יכול למוכרה?	"הב""י הביא מח' ראשונים בזה אם נחשב כברשות הגוי לגבי איסור שביתת בהמתו [אבל בלא יוקרא וזולא הוי כשואל בעלמא ולכו""ע אינו כברשות הגוי (שעה""צ ס""ק כ""ד)], והשו""ע משמע דמצדד להחמיר, אבל הרמ""א משמע דמקיל (שעה""צ ס""ק ל""ו, ערוה""ש סעי' י""ט)"	סימן רמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל וגוים שותפים בבהמה 1) והתנו מתחילה 2) ולא התנו מתחילה?	"1) הבהמה כולה של גוי וליכא איסור שביתת בהמה [ומהריצב""א משמע דס""ל דאפי' בכה""ג שייך איסור שביתת בהמתו, מ""מ השו""ע אינו סובר כוותיה לגבי זה (שעה""צ ס""ק כ""ז)], וגם ליכא איסור שכר שבת ומותרים לחלוק בשוה אם רוצים (כמ""ש לעיל סי' רמ""ה סעי' ב'), ועוד הביא המג""א (ס""ק י""ג) בשם המהרלב""ח דמותר להם לקבל אחריות בשוה לכל השבוע (מ""ב ס""ק כ""ב) 2) כתב הריב""ש (מובא בב""י ס""ס רמ""ה, ומג""א ע""פ המגיהים) דליכא איסור שביתת בהמה כיון שיש לגוי חלק בה ועל כרחו של ישראל הוא עושה בה מלאכה {וצ""ב, ואמנם כתב הערוה""ש (סעי' כ') דהריב""ש לא התיר זה אלא כתב דבע""כ יעשה הגוי מלאכה בו והישראל עשה איסור מתחילה כשהשתתף בה, ופשוט דמחויב למחות ביד הגוי שלא לעשות בה מלאכה}, אבל המחה""ש מדייק שהשו""ע חולק עליו וס""ל דכיון שיש לישראל חלק בה שייך איסור שביתת בהמתו [אע""פ שהביא תשובת הריב""ש בב""י ס""ס רמ""ה] (שעה""צ ס""ק כ""ז), ולכו""ע יש איסור מצד שכר שבת, והרמ""א לעיל (סי' רמ""ה סעי' א') הקיל בהפסד גדול לחלק סתם היכא דלא התנו מתחילה, ומשמע ממג""א (ס""ק י""ג) דיש להקל כהריב""ש והרמ""א (מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לוה הגוי הבהמה ויש לו רשות להוציאה אם ירצה?	"הרי הוא כשלו לכו""ע ואין בה איסור שביתת בהמתו"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזקפן עליו במלוה [ונפק""מ ליוקרא וזולא] וחזר ועשם אפותיקי או יהרהנם [משכון בלשון ישמעאל רהן (באר הגולה)] לישראל ומש""ה אינו יכול למוכרה?"	"כתב הריצב""א דיש סוברים דאע""פ שאין לו רשות למוכרה מחמת האפותיקי [וצ""ב קצת מה שייך אפותיקי על מטלטלין, וי""ל שאינו אפותיקי ממש] ומשכון, מ""מ נחשב כשל גוי ואין בו איסור שביתת בהמתו [ובלבד שלא יאמר שגובה אותה מעכשיו, דקיי""ל כרבא דבע""ח גובה מכאן ולהבא], והנה הב""י והגר""א ס""ל דשיטה זו ס""ל כהיש מתירין דלעיל (סעי' ד') דא""צ רשות למוכרה כדי שיהיה נקרא כשל גוי לגבי איסור שביתת בהמתו, אבל כמה אחרונים (משל""מ, א""ר, תוספת שבת) ס""ל דהכא עדיף טפי ואפי' למאן דאוסר לעיל מודה כאן דמותר דהתם מה שלא היה לו רשות למוכרה היה חסרון בקנינו משא""כ הכא הרי הוא של הגוי לגמרי אלא שמחמת האפותיקי ומשכון מונע אותו מלמוכרה אבל אינו חסרון בקנינו והוי כשלו (שעה""צ ס""ק ל""ב)."	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מזהיר הגוי שלא יעשה בה מלאכה בשבת, ואם עושה בה מלאכה הרי הוא מחויב באחריות אונסין?	"הב""י הביא היתר זה מרבו ר""י בי רב [והוסיף התוספת שבת שיקבל על עצמו החיוב אחריות מעכשיו כדי שלא יהיה אסמכתא (ערוה""ש סעי' כ""ד)], וה""נ ס""ל להב""י והגר""א דהיתר זה מבוסס על היש מתירין דלעיל (סעי' ד') דלא צריך רשות למוכרה ולפי""ז צ""ל דמיירי כשקיבל גם יוקרא וזולא, אבל הא""ר ס""ל דזה קאי אפי' להאוסרים דכאן כוונתו ליתן מירתת על הגוי שלא לעובדה בשבת וא""כ לא חיישינן שיעשה בה מלאכה בכלל ולפי""ז א""צ קבלה דיוקרא וזולא (שעה""צ ס""ק ל""ד) [והקשה עליו רע""א א""כ למה בסעי' ג' אינו נאמן שלא לעשות בה מלאכה בשבת הרי אם יעשה בה מלאכה הוי שואל שלא מדעת וחייב באונסין משא""כ שוכר בעלמא אינו חייב אלא בגניבה ואבידה {וי""ל שהגוי אינו יודע הלכות אלו}] והערוה""ש (סעי' כ""ג) פי' על דרך הא""ר דזהו פשטות המחבר דמיירי בקבלות אונסין לחוד ומטעם אחר, דכיון דמיירי כשהוא שותף בו סגי בקבלות אחריות לחוד ול""צ קבלת יוקרא וזולא ואע""פ ששואל נמי יש לו קבלות אחריות לחוד היינו מרצונו אבל שלא מרצונו הוא כגזלן והוי כשלו לגמרי, ולמעשה המ""ב (ס""ק כ""ט, שעה""צ ס""ק ל""ג) כתב שהפשטות הוא דשיטה זו קאי כהיש מתירין, וכתב המג""א (ס""ק ט""ז) דהמחבר אינו רוצה להקל אלא במקום שותפות [דאז יש להצטרף דעת הריב""ש {אע""פ דלא ניחא ליה לסמוך על זה לחוד} (שעה""צ ס""ק ל""ו)], והרמ""א מקיל כזה לחוד, וטוב לצאת דברי כולם (שעה""צ שם), והערוה""ש (סעי' י""ט) מקיל כרמ""א אבל כתב דעדיין צריך להוציא עצמו מחשד."	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתב הר""י בי רב לכתוב תנאי זה בערכאות שלהם?"	"הב""י כתב מתחילה שהוא עצה טובה שלא יוכל להכחישו, אבל בסוף מצדד דהוא מדינא כדי לפרסם הדבר שהוא של ישראל, וכן נקט המג""א (ס""ק ט""ו) והמ""ב (ס""ק ל')"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרמ""א בענינים אלו?"	"כתב הרמ""א דיכול להקל בכל הקולות הנ""ל [ודלא כהשו""ע דלא רצה לסמוך על המקילין כשאינו יכול למכור הבהמה (מג""א ס""ק ט""ז)], ובלבד שיפרסם הדבר שהוא עושה בדרך היתר כדי שלא יהיה חשד"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדרי הקדימה לגבי ההיתרים?	"עדיף לבטוח בה' ולא יעשה שום עצה [משום הערמה באיסור דאורייתא וגם יש חשד], ואח""כ יעשה מכירה בקנין גמור לשבת, ואח""כ יהיה לו כל האחריות ורשות למוכרה אלא שהוא משכון, ואח""כ יהיה שלו בלא רשות למוכרה, ואח""כ יעשה עצה של הב""ח להפקירה בלב שלם בפני ג', והפמ""ג (א""א ס""ק ט') מצדד להקל על הקולות אם הבהמה רק נושא משאות [דהוא איסור דרבנן במקום דליכא רה""ר] וגם רק ביום ד' וה' ולא בערב שבת (מ""ב ס""ק ל""א - ל""ב, ביה""ל ד""ה רק)"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד האיסור שביתת בהמתו, מה עוד צריך ליזהר בענין זה?	"גם צריך ליזהר מאיסור שליחות ושכר שבת, ולפיכך אסור לצוה להגוי לעבוד בו לשבת אחת אלא אם אומר לו שיכול לעבוד באיזה שעה שירצה, וגם לא יאמר לו שיסע בשבת (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן רמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך הגוי להביא האתרוגים להציבור?	"הביה""ל (ד""ה רק) הביא מצמח צדק דיש לסמוך על ההיתרים במקום מצוה {ופשוט דאינו יכול לצוותו לילך בשבת}"	סימן רמו סעיף ה		
